יום מס' 28 - תאכלי גלידה לבד
- Adi Nafshi
- Dec 30, 2018
- 2 min read
יש אנשים שמכורים לשוקולד, שברגע שהם פותחים חפיסה אז הלך עליהם כי הם יודעים שהם הולכים לחסל את הכל, עד הפירור האחרון. אני לעומת זאת, תמיד הייתי יותר טיפוס של מלוחים - כל הבמבה, ביסלי, כיפלי ושאר האויבים המרים שאני משתדלת לא להכניס הביתה כי חבל.
למרות החיבה העזה לחטיפים המלוחים, החולשה האמיתית שלי היא אחת ויחידה - גלידה. לא איכפת לי הטעמים, לא איכפת לי שאומרים שגלידה אוכלים רק בקיץ, אני עדי ואני גלידוהולית. אם הייתי יכולה, הייתי אוכלת גלידה לארוחת בוקר, צהריים וערב - בבוקר גלידת וניל, בצהריים איזה גלידת שוקולד טובה עם תוספות ולערב אפשר איזה פירות יער חמצמצים, יום חלומי וקרמי וקריר.
אבל אני מציאותית. ולא בא לי באמת את כל ההעמסת סוכר הזו, אז רק מידי פעם אני מרשה לעצמי להתפנק עם פיינט חמוד של בן&גרי'ס ומחזיקה את עצמי חזק שלא לסיים את הכל בישיבה אחת.
אבל עם כל החיבה הזו לגלידה, אני לא אוכלת כל כך גלידה בחוץ, בטח שלא לבד עם עצמי. כשחברים שמעו את זה הם היו מופתעים ושיתפו שהם כן אוכלים מידי פעם גלידה לבד, עוצרים בגלידריה בדרך הביתה מהעבודה. אז כדי לא לצאת חריגה, החלטתי לאכול היום גלידה עם עצמי.
מצאתי את עצמי ניצבת מול המקרר הענק, עם כל האופציות לבחור שנפרשות לפני והכל היה נראה טעים במיוחד. בדרך כלל אני מבקשת לטעום מהמבחר כדי לצמצם את האופציות, אבל היום החלטתי להתמסר לתחושות הבטן שלי ולבחור שני טעמים על עיוור, בלי לטעום, גם ככה אחרי שאני טועמת אני בסוף נשארת עם שתי האופציות הראשונות שהכי היה בא לי עליהן.
בחרתי בשני טעמים, עוגת גבינה לימונצ'לו וטירמסו (הם לא הלכו טוב ביחד בכלל), שמו לי אותם בכוס (תמיד בכוס ולא בגביע) ויצאתי לי אל הרחוב להינות מגבעת הסוכר והשמנת שניצבה מולי.
ברחוב היו עוד סימנים של הגשם שירד שעה קלה לפני כן. ואני חשבתי לעצמי שזה דווקא שילוב שאני אוהבת, גלידה וגשם. אף פעם לא הייתי מוטרדת מהדיסוננס של גלידה בחורף וגם היום כשהיה לי קר במיוחד, לא נתתי לזה להפריע לי. מה שכן היה מוזר היום במיוחד הייתה החוויה של הכפור הפתאום שהיה גם מבחוץ וגם מבפנים לאחר שלקחתי את הביס הראשון, כאשר במקביל לקור והגשם, הגלידה הצליחה להפגין כישורים מיוחדים ונמסה לי על כל האצבעות.
אולי זה היה בגלל שלא טעמתי לפני את הגלידות שבחרתי, אולי זו הייתה החוויה של הבדידות, אבל הגלידה לא הייתה לי טעימה במיוחד. הביסים לא מילאו אותי באושר קריר ולא הצלחתי להרגיש את הייחודיות של הטעם. זה הרגיש לי אחר, מנוכר וקר. למרות הכל סיימתי את הגלידה, כי אין מצב שאני אצא הצד הבוגד במערכת היחסים הזו, זרקתי את הכוס הריקה לפח והמשכתי לדרכי.
שוב אני ניצבת מול סיטואציה שאני לא מצליחה להינות בה מדברים לבד. זה קצת מוזר. כי אני הרבה פעמים מחפשת את הלבד שלי. כנראה שיש לי יוצאים מהכלל ושאני יודעת להיות עם עצמי רק בתוך אזורי נוחות מסויימים. אולי יום אחד אני אשבור את אחד מהם. עד אז, את הגלידה שלי אני אוכל לי בבית, מתחת לפוך, עם פיינט בן&ג'ריס בטעם יוגורט יווני ואוכמניות.
Comments