top of page
Search

יום מס' 30 - לפתור קוביה הונגרית

  • Writer: Adi Nafshi
    Adi Nafshi
  • Jan 1, 2019
  • 2 min read

נתחיל במסקנה - אני לא יודעת לפתור קוביה הונגרית.

סבבה, מכירה את הכללים... צריך להתמקד בחלקים המרכזיים ולעבוד סביבם, אבל טיפים לחוד ומציאות לחוד. חמש שעות אני משחקת עם הקוביה החצופה ואני לא מתביישת להודות בתבוסתי.

הרעיון למשימה של היום הגיע ממיטל (שקוראת את הבלוג לפני השינה, אז לילה טוב מותק). זו ללא ספק מסוג המשימות שלא הייתי חושבת עליהן בעצמי אבל אהבתי את הרעיון ובעיקר את האתגר שיש פה. אני אוהבת אתגרים.

קוביה הונגרית לא הייתה לי בבית, ובכל חנויות המשחקים שנכנסתי אליהן דרשו מחיר שהיה נראה לי מופרז בשביל צעצוע כזה פשוט (וביננו, הקוביה הזו תהיה נטו בשביל המשימה, אני בספק שאחזור לשחק איתה עוד בעתיד). אז במקום הזמנתי קוביה יפה במיוחד וזולה במיוחד באינטרנט וחיכיתי לסמס שמודיע על בוא החבילה. היום הלכתי לסניף הדואר (יותר נכון למכולת שמחלקת גם דואר) ובדרך חזרה הביתה פתחתי את החבילה ועירבבתי את הקוביה תוך כדי הליכה.

לא הסתכלתי על תנועות הידיים, כדי שלא אקלוט בטעות מה עשיתי ואיך אני יכולה לפתור. למרות שעל מי אני עובדת...? גם אם הייתי רושמת כל תנועה וכל סיבוב לא הייתי מצליחה לפתור את הקוביה המרשעת שסתם באה להציף לי את כל התסכולים ותחושות חוסר המסוגלות שלי.

כמה פעמים הפתעתי את עצמי, והצלחתי לפתור פאה שלמה כמו שצריך (הלכתי על הצד הכחול כי הוא היה בולט וקל ולזיהוי), אבל רגעים ספורים לאחר תחושת ההצלחה הקטנה הגיע כישלון חרוץ ולא הצלחתי להתקדם הלאה לעשות סדר בפאות נוספות. להיפך, ככל שניסיתי להתקדם, כך בילגנתי מחדש את הפאה שהצלחתי לסדר.

אפילו תמונה שתייצר אשליה אופטית של הצלחה לא צילמתי כי נתקעתי עם חלק צהוב סורר בפינתו של הפאה הכחולה וכבר לא ידעתי איך להתמודד עם זה שוב. לא נורא, אני תמיד מעדיפה את הכנות והאמת המרה על פני העמדת פנים.

אז כן. את שנת 2019 אני פותחת עם תובנה קשה על עצמי. ההשלמה שאני לא מצליחה לפתור קוביה הונגרית (למרות שאני לא התייאשתי לחלוטין, אולי מחר אני אנסה שוב להתמודד עם הקוביה, האוורסט הפרטי שלי).

עם כל התסכול שבעניין, היו לי גם רגעים של גאווה. הצלחתי לפתור מחדש את הפאה הכחולה מספר פעמים, וכל פעם אחרי כישלון קטן המשכתי לנסות ואפילו השתפרתי מעט במהלך הערב תוך כדי המשחק עם הקוביה.

אז למרות שהפוסט של היום כתוב, אני עוד לא הרמתי ידיים. באחד הימים אמשיך לנסות. אם אני מחפשת פה מוסר השכל או מסקנה או פסיכולוגיה בשקל לטובת הבלוג אז הנה שני הסנט שלי - לא כל דבר אפשר לתקן, לא תמיד ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ויכול להיות שהחלק הצהוב הזה דווקא מרוצה לו שם בפינה של הפאה הכחולה, כי חשוב לפעמים גם לגוון קצת בחיים ויפה לי הצהוב הזה.

ree

 
 
 

Comments


Post: Blog2_Post

Contact

+972-528-370-903

Follow

  • Facebook

©2018 by 100 days of "to-do". Proudly created with Wix.com

bottom of page