יום מס' 48 - לספר מישהו

יש לי יחסי אהבה-שנאה עם השיער שלי. אף פעם לא הייתי מאלו שמתחילות לבכות כשמספרים אותן, אבל אני יודעת איך זה להרגיש נורא אחרי תספורת מהגיהנום.

היום השיער שלי יחסית חלק, תודות לפלאי הכימיה והקרטין, אבל כילדה מתולתלת השיער שלי היה לרוב יותר אויב מאשר חבר ולכן ברוב הימים הוא היה אסוף בקוקו בניסיונות להשתלט על הפרא. כשהייתי בכיתה ד' הלכתי לספר שחשב שהדרך להתמודד עם הנפח של השיער המשתולל היא לקצוץ לי את השיער לקארה ולעשות לי גלאח בחצי ראש, בחלק האחורי. מאותו יום ואילך לא יכולתי לעשות יותר קוקו ופשוט שנאתי את השיער שלי ואת עצמי במשך חודשים ארוכים, עד שהשיער גדל בחזרה.

במשך שנים לאחר מכן לא הסכמתי לגעת בשיער. זה היה מבחינתי ממש מאורע טראומתי שגרם לי להדחיק את קיומו של השיער שלי והיה קשה לי כשהיו מחמיאים לי עליו. לא התחברתי לתלתלים, לא התחברתי לגוון שלו (עד היום אני אומרת שהצבע האמיתי של השיער שלי הוא חאקי, כי זה בערך הצבע הכי לא אטרקטיבי שאפשר להגדיר). עם הזמן חוסר הנכונות שלי לגעת בשיער עברה לשלב אחר שקצת התעללתי בו והחזרתי לו על כל המרורים שהוא העביר אותי, והעברתי אותו מגוון ניסויים, לא היה לי איכפת - בצבע, באורך, מה שבא ברוך הבא.

אז המשימה של היום הפגישה אותי עם הנטייה שלי להתעלל בשיערות, לא בהכרח שלי. כשהייתי עוד גרה אצל ההורים הייתי מספרת באופן קבוע את יואב אחי (היוש יויו), עד שהוא כבר היה מספיק גדול להתמודד בעצמו עם המכונה (או שאני יצאתי מהבית, לא זוכרת מה קרה באמת). בכל מקרה... את המשימה של היום קיבלתי מהילה (היי גם לך!) שאיתגרה אותי לספר מישהו.

מתחילת הפרויקט אני מנסה למצוא לעצמי קורבן. אבל אין לי באמת במי להתעלל ככה, אף אחד לא היה מוכן להקריב את מחלפותיו... אז היום החלטתי לקחת את המספריים לידיים ולהתעלל קצת בעצמי. חשבתי לעצמי, יאללה, אני אעשה פוני, זה נחשב תספורת. רק שלא הצלחתי להחליט על איזה פוני אני רוצה ובאיזה זווית לבוא וכמה לחתוך. התחלתי קצת לדרג ולסדר את החלקים החיצוניים והשיער שלי נבהל ולא שיתף פעולה.

ואז השתלטה עלי העדי שעושה ניסויים בשיער.

חתכתי.

הרבה.

סידרתי לעצמי קארה.

מצב סביר שיצא לי קארה עקום. כל כמה דקות אני מגלה עוד חתיכת שיער שיצאה קצת על העוקם והולכת לגזור גם אותה. נראה לי אני אלך באיזה יום לסדר את זה כדי שלא אכנס ללופ של יישור שישאיר אותי בסוף עם קצוץ וגם כדי שפיני הספר המהמם שלי לא יבעט לי בתחת (היוש פיני, מבטיחה שזה לא יקרה שוב).

עוד לא החלטתי אם אני אוהבת או לא. עד שאני אחליט השיער כבר יגדל...

בתמונות - חצי ראש קארה, חצי ראש עם האורך המקורי וגם התוצר הסופי המלא.

#100DaysOfToDos #Haircut