יום מס' 5 - תציירי משהו

כשהייתי ילדה ממש אהבתי לצייר. הייתי הולכת לחוגי ציור ואמנות ובתיכון למדתי במגמת גרפיקה. איפשהו בדרך, כשהתחביב הפך למחוייבות והגשות לבגרות, איבדתי את התשוקה לציור. אחרי הצבא ניסיתי להצית מחדש את האש הזו בתוכי והלכתי ללמוד פריהנד ופוטושופ (שתי תוכנות עיצוב, אחת עתיקה וכבר חלפה מעולמנו) . אבל אחר כך, כשלא התקבלתי ללימודים בבצלאל, הגיע לסופו הרומן שלי עם עולם הציור והאש שבי כבתה.

אמא שלי ניסתה לעודד אותי להמשיך, להירשם ללימודי אמנות או תקשורת חזותית במקום אחר, אבל מבחינתי זה היה הטוב ביותר או כלום. אז בחרתי בכלום ובמקום אמנות הלכתי ללמוד תקשורת (חצי כלום).

מאז, הנגיעה היחידה שלי בתחום הייתה בעבודה כשהייתי מעצבת מצגות, אבל זה ממש ממש ממש לא אותו הדבר. למרות שבעיצוב מצגות אני חושבת שהייתי די בסדר... אפילו זכיתי לכינוי המחמיא-מלחיץ ובעיקר מצחיק - "נאצית מצגות".

היום החלטתי לחזור אל התחביב שכבה לפני שנים ולהראות לכולם שבצלאל תכלס צדקו שלא קיבלו אותי :)

המשימה של היום היא באדיבותה של מיטל, שהפכה מחברה פוטנציאלית לחברה ממומשת וסופר מוכשרת (היי מיטול!). כאחד האנשים היותר יצירתיים בחיי, רק הגיוני שמיטל החליטה להציב בפני משימה יצירתית ואיתגרה אותי לצייר משהו. יותר נכון, לחדש שלוש תמונות קנבס שקשקשתי עליהן משהו לפני הרבה יותר מידי שנים ובמציאות של היום כבר לא כל כך אהבתי אותן.

אז ניצלתי היום את היום הגשום, הוצאתי צבעים ומכחולים וניסיתי להוציא גם קצת כישרון.

פיקאסו אני לא. אבל לפחות יש תמונות חדשות ומחודשות לתלייה על הקיר, וסיפור לספר.

עקומה. למרות העזרים הטכניים

#100DaysOfToDos #MYart #NoSkills