יום מס' 76 - להקציף ביד קצפת
- Adi Nafshi
- Feb 16, 2019
- 2 min read
מאז שהייתי קטנה אני אוהבת תכניות בישול. זה אף פעם לא הפך אותי לבשלנית גדולה, אבל למדתי כמה כיף לי לאכול עם העיניים ולדמיין שיום אחד אני אלמד גם לבשל כל מיני דברים מפונפנים או אדע איך להשתמש בסיר לחץ בלי להיכנס ללחץ בעצמי (כל מה שהיה צריך זה שאראה פעם אחת שכל הדבר הזה יכול להתפוצץ במטבח בשביל לעשות 1+1 ולהבין שזה ממש לא בשבילי).
אבל כל התבשילים האקזוטיים וטכניקות הבישול המפונפנות לא הצליחו להרשים אותי כמו האנשים שמצליחים להקציף ביצים או שמנת במטרפה ידנית.
תמיד אהבתי בישול ואפיה, אז אני יודעת מצוין כמה זמן לוקח להקציף ביצים גם עם מטרפה חשמלית שמסתובבת בקצב שאף אדם לא יצליח להגיע אליו בזכות עצמו. תמיד התרשמתי בטירוף מהסבלנות שנדרשת כדי להצליח להגיע לקצף יציב בלי שום עזרים חיצוניים, רק מטרפה, יד חזקה וסבלנות מברזל.
אין לי בבית מיקסר חשמלי, יצא לי מידי פעם להתמודד מול החוסר הזה כשרציתי להכין איזו עוגה. אבל למרות שזה משהו שאני יודעת שאני צריכה שיהיה לי בבית, אף פעם לא טרחתי לקנות כזו. כנראה שמשהו בי רצה להתמודד יום אחד עם האתגר הזה ולהקציף קצפת לבד, כמו השפים הגדולים.
אז היום החלטתי להתמודד עם המשימה הזו ופתחתי חבילת שמנת.
התחלתי להקציף ולסובב את המטרפה בטירוף. אבל כמה דקות עברו והכל נשאר נוזלי.
היד שלי התחילה לכאוב ונזכרתי כמה שהידיים שלי חלשות (תמיד הן היו נקודת החולשה שלי באימוני ספורט, מתחילות לרעוד תוך שניה וחצי מרוב מאמץ), לקחתי דקה הפסקה אבל לא ויתרתי.
המשכתי עוד קצת ואחרי כמה דקות התחלתי לראות פסים של לבן בתוך הלבן. לא ידעתי אם אני הוזה או שבאמת משהו מתחיל לשנות צורה ולהיווצר בתוך הנוזל הקטיפתי.
הוספתי קצת סוכר, כי צריך וכדי שיעזור לקצפת ליהקשר. עוד כמה דקות של עבודה מאומצת וזה באמת קרה - הקצפתי קצפת. טעימה ומתוקה.
שמתי את הקערה בצד. חתכתי כמה תותים שיארוח לקצפת חברה והייתי קצת בשוק שהקצפת נשארה עומדת ויציבה גם אחרי שעזבתי אותה לכמה דקות, ולא הפכה לאיזה עיסה לא ברורה.
היום למדתי שגם אני יכולה. שאני לא צריכה לקנות מיקסר חשמלי יש לי כוח רצון, סבלנות ומטרפה ידנית.
Comments