אחרי כמה שבועות לחוצים ועמוסים, כל מה שהתחשק לי השבוע היה לנוח קצת בבית, בלי משימה מורכבת מידי, אז בחרתי במשימה קלה וביתית, רק שלא תיארתי לעצמי שהמציאות תתערב בהכל עם טרילוגיית סרטים משל עצמה.
בשישי בצהריים הלכתי לישון, מזמן לא הצלחתי לעשות שנ"צ ושמחתי מאוד לגלות את השילוב הנדיר של זמן פנוי ועייפות קלה. חשבתי לעצמי - שנ"צ קטן ואז אשים לי סרט. חשבתי לעצמי שאספיק לראות שלושה סרטים בלילה אחד. רק שהתעוררתי לסרט אחר לגמרי.
ואני? ג'אנקית של חדשות, אין מצב שאני לא דבוקה למסך במצבים כאלו... אין סיכוי שאני מתנתקת ויושבת לראות עכשיו שלושה סרטים. אחרי משא ומתן קצר עם עצמי התפשרתי על קצת חדשות ואז שני סרטים בערב שישי ועוד סרט בשבת בבוקר. אבל ג'אנקית כמו ג'אנקית, לא הצלחתי להתנתק.
בסוף ראיתי סרט אחד בשישי בערב, סרט אחד בשישי בבוקר וסרט אחד בשבת בערב.
ומה אני אגיד לכם? לא נהנתי.
בחרתי באושן 11, 12 ו-13. לא כי זה בהכרח מה שרציתי, אלא כי זו הייתה טרילוגיית הסרטים שהצלחתי למצוא בנטפליקס והייתה נראית לי סבירה לניסיון האסקפיזם שלא לגמרי רציתי בו כבר.
צפיתי בסרטים במין שני שליש ריכוז, ושליש חוסר חשק, מרשה לעצמי להתכתב תוך כדי בוואטסאפ ולהסיח את דעתי. רק בראד פיט וג'ורג' קלוני מצליחים מידי פעם לתפוס את תשומת הלב שלי, אבל לא בגלל העלילה. אין לי מושג מה הייתה העלילה של הסרטים - מלבד זה שהם שדדו מלא מלא כסף.
גם כשהסתכלתי וניסיתי להתרכז בעלילה ולעקוב, זה פשוט היה משעמם בעיני ומצאתי את עצמי שואלת את עצמי איך יכול להיות שעשו כל כך הרבה סרטים גרועים והאם ההצלחה שלהם בקופות היא תוצאה ישירה של ג'ורג' קלוני ובראד פיט עם קצת נגיעות של מאט דיימון וזהו?
אם כך, סיכום השבוע, ונראה לי שתהיה הסכמה רחבה לכך - סרט רע.
